אחרי 15 שנה של גלגולים בכנסת, אישרה ועדת הכלכלה היום (ה') לקריאה שנייה ושלישית את תיקון חוק הגנת הצרכן. החוק החדש יחייב עוסקים להקליט שיחות עם צרכנים בעסקאות מעל 750 שקל ולמסור את ההקלטות לצרכנים על פי דרישה.
"ליצירתיות של הנוכלים אין סוף ובכל פעם אנחנו פוגשים בעוד עוקץ מסוג אחר", מספרת אניטה יצחק, סגנית הממונה על רשות הצרכנות וראש אגף חקירות ומודיעין. "לפני 4–5 שנים זה היה עוקץ הקשישים, והיו מעורבות בו למעלה מ-100 חברות. עכשיו יש את העלייה בפעילות חברות ל'איתור כספים אבודים', שהסתכמה בהיקף פעילות של למעלה מחצי מיליארד שקל ב-2023".
על פי הערכת רשות הצרכנות, כ-13 חברות פעילות בתחום איתור כספים אבודים. החברות הללו גובות 20% מהכספים שאותרו. אם איתרו 150 אלף שקל בחיסכון פנסיוני והלקוח רוצה למשוך אותם, הן גובות 30 אלף שקל עמלה. יחד עם מס הכנסה של 35%, הצרכנים יוצאים בנזקים עצומים.
"הם מפעילים הרבה מאוד לחץ שיווקי ואמירות לא ברורות", מוסיפה יצחק. "הרוב הגדול לא מבינים שבסוף גם לוקחים להם 20% מהכספים שלהם שיכלו לאתר לבד ולפנות בעצמם לקרן הפנסיה. ובכל מקרה, גם אם הלקוח בוחר שלא לפדות את הכסף, הוא ישלם להם עמלה של אלפי שקלים".
החוק יחול גם על הבנקים
החוק החדש יחייב עוסקים להקליט שיחות עם צרכנים בעסקאות מעל 750 שקל. החובה תחול על עסקאות הכוללות פנייה שיווקית למכירה, למעט מזון ומקרים בהם הצרכן פנה מיוזמתו לעסק.
בנוסף, החוק יחול על עסקאות בתחומים שבהם התגברו בשנים האחרונות ההטעיות וההונאות, כמו תיווך הלוואות, איתור כספים אבודים, בדיקת זכויות בשל מצב רפואי ובדיקת זכאות להחזר מס בידי מי שאינו רואה חשבון או יועץ מס. באותו אופן, יחול החוק על מכירת שירותי תקשורת וסלולר, ספקיות אינטרנט ושירותי שידורים, שירות בעניין דירוג אשראי שלא בידי מי שקיבל רישיון לשכת אשראי, שירות מתמשך לתיקונים ותחזוקה, עסקה מתמשכת לשירותי רפואה והספקת גז ביתי.
בעקבות דרישת יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, יחול ההסדר גם על בנקים, חברות וסוכני ביטוח ויועצים ומשווקים פנסיוניים, אך ורק כשהגופים יוזמים בעצמם שיחות לשיווק שירותים ומוצרים פיננסיים.
הוראות ההקלטה והשמירה
על פי החוק החדש, עוסקים יחויבו להודיע לצרכנים בתחילת כל שיחה כי היא מוקלטת וכי הצרכן יהיה זכאי לקבל את התיעוד אם יבקש זאת. ההקלטה תישמר לשנתיים אם סוכמה עסקה, או חצי שנה אם לא סוכמה עסקה.
בתקופה שבה נשמרת השיחה, העוסק צריך למסור את ההקלטה לצרכן תוך 10 ימי עסקים מיום הבקשה. בפעם הראשונה המסירה תהיה ללא תשלום. לעומת זאת, אם צרכן ביקש את השיחה פעם נוספת, יוכל בעל העסק לגבות תשלום סביר.
אם העוסק לא ימסור את ההקלטה לצרכן בהתאם לחוק, יראו בו כמי שהודה בכך שהגרסה הנכונה לשיחה היא גרסת הצרכן.
יתרה מכך, החוק כולל גם הוראה לפיה שר הכלכלה יוכל להרחיב את תחולת החוק גם על תקשורת בכתב, כמו וואטסאפ ומייל. זאת מאחר שחלק גדול מעסקאות הצרכנות כיום נערכות דרך הזמנה אונליין או בהתכתבות בצ'אטים ובוואטסאפ.
עוסקים שיפרו את החוק צפויים לעיצום כספי של כ-22,500 שקל להפרה לתאגיד ו-כ-7,000 שקל ליחיד. בנקים שיפרו את ההוראה יהיו צפויים לעיצום כספי של 50 אלף שקל להפרה. חברות הביטוח והסוכנים יהיו צפויים לעיצום כספי בהתאם לחוק החל עליהם.
עם זאת, השאלה הגדולה היא האם קנס של 7,000 שקל, או 22,500 שקל לחברה שמעסיקה כמה טלפנים, ירתיע נוכלים שיכולים להרוויח סכומים גבוהים מכל שיחה מוצלחת.
למה לא לשלוח את ההקלטה מיד?
ח"כ מירב כהן, שפועלת כבר שנים למען צרכנים קשישים, הסבירה כי מאחר שיש אנשים ובייחוד אנשים מבוגרים שלא עוקבים תדיר אחרי החשבונות שלהם, הם מגלים באיחור את החיובים. לדבריה, אם עסק לא ימסור את ההקלטה לצרכן, אז בית המשפט יכיר בגרסה שלו כנכונה.
באופן דומה, ח"כ אימאן חטיב יאסין, שגם היא הגישה הצעה דומה, הדגישה כי "זה יסייע לא רק לצרכנים המוחלשים, אלא לכל הצרכנים. העיקרון הוא לתת לצרכנים אפשרות להגנה עצמית מול עסקים שמרמים אותם".
יתרה מכך, נעלתה השאלה מדוע לא לחייב את החברה לשלוח לצרכן את הקלטת השיחה בתום כל שיחה, במקום שהצרכן יצטרך לבקש אותה. נציג לובי 99, בועז אקרמן, הביע תמיכה בהצעה ואמר: "לחשוב כמה עוגמת נפש וצער היו נחסכים לחוסכים בסלייס, שהכסף שלהם נעלם, אם הם היו יכולים לדרוש את הקלטת השיחה הראשונה שהבטיחו להם הרים וגבעות והכל התאדה. זה הישג גדול".
הצעת החוק תיכנס לתוקף 8 חודשים לאחר פרסומה ברשומות. עם זאת, שר הכלכלה והתעשייה או שר האוצר יוכלו לדחות זאת ב-4 חודשים נוספים באישור הוועדה, אם ישתכנעו שיש סיבה מוצדקת לכך שטרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות הסעיפים הרלוונטיים.
כתוצאה מכך, בשנה הקרובה הנוכלים יוכלו להמשיך בפעילותם הרגילה בעודם ממתינים ליישום החוק החדש.